גמליאלי אפרים נ' כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א

החלטה

התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 9.1.05.

עם הגשת כתב התביעה עתר התובע למינוי ארבעה מומחים רפואיים בתחומי הנוירולוגיה, אורתופדיה, א.א.ג ופסיכיאטריה. בית המשפט במותב קודם מינה בשלב הראשון מומחה בתחום הנוירולוגי, והורה לו לחוות דעתו בדבר הצורך במינוי מומחים נוספים.

פרופ' ירניצקי, המומחה לתחום הנוירולוגי הגיש את חוות דעתו, והמליץ במסגרתה למנות לתובע מומחה בתחום הפסיכיאטרי. מעיון בחוות הדעת עולה כי לא ניתנה המלצה למינוי מומחה בתחום הא.א.ג.. כן עולה כי ב"כ התובע לא עדכן את בית המשפט בתשובת המומחה לשאלת הבהרה ששלח למומחה בנדון בהנחיית בית משפט, למרות שהמומחה שב לישראל אליבא דתובע עוד בחודש יוני.

כעת מונחות בפניי שתי בקשות: האחת מטעם התובע למינוי מומחים בתחום פסיכיאטרי ובתחום הא.א.ג.. השניה, מטעם הנתבעת למינוי מומחה בתחום האורתופדי לקביעת מצבו עובר לתאונה.

אשר לבקשה למינוי מומחה בתחום הנפשי, לאחר עיון בהמלצתו המפורשת של פרופ' ירניצקי, כמו גם במסמכים הרפואיים, ובהתחשב בתיעוד הרפואי ובכך שהתובע מטופל במישור הנפשי, לרבות בטיפול תרופתי, אני סבורה כי הונחה ראשית הראייה הנדרשת לקיומה של נכות כנטען, לרצף טיפולי ולקש"ס בין הנטען לבין התאונה. לאור אופי התלונות אין בעובדה שהתלונות הובעו באינטנסיביות רק בחלוף זמן כדי לשנות ממסקנתי זו. בנוסף, משהתרשם מומחה בתחום הנוירולוגי כי יש צורך בבדיקת המצב הנפשי, וכי הבדיקה הנוירולוגית אינה ממצה, אינני סבורה כי ניתן לקבל את הטענה שהממצאים הנוירולוגיים מכסים גם את ההיבטים הנפשיים. עם זאת, יש מקום בנסיבות אלה להסב תשומת ליבו של המומחה בתחום הנפשי לממצאים שנקבעו בתחום הנוירולוגי, על מנת שיוכל לחוות דעתו אם קיימים ממצאים נוספים אחרים בתחום הנפשי.

הנתבעת תישא בשלב זה בעלות שכר טרחת המומחה בסך 5,000 ₪ +מע"מ.

אשר לבקשה למינוי מומחה בתחום הא.א.ג., לאור המפורט לעיל בכל הנוגע לקביעות המומחה הנוירולוגי בנושא זה, כמו גם אי הצגת תשובתו לשאלת ההבהרה, יש לבחון את המסמכים הרפואיים שהוצגו. אין לשכוח כי בית המשפט בשלב הראשון לא ראה הצדקה למנות מומחה בתחום הא.א.ג, ולא התרשמתי כי מוצגים כעת מסמכים רפואיים שיש בהם שוני מהותי מן המסמכים שהוגשו מלכתחילה. הבקשה, אם כן, הלכה למעשה היא לעיון חוזר בהחלטת המותב הקודם.

לגוף העניין, תיעוד רפואי בנושא קיים בעיקר מתקופה העולה על שנתיים ממועד התאונה. בסמוך למועד התאונה היו אמנם תלונות בנדון, אך כעולה מן המסמכים הבדיקה שבוצעה בסמוך לא הצביעה על ממצאים בנדון. התובע טען שנמצאו ממצאים בבדיקה שנערכה כשמונה חודשים לאחר הארוע, אלא שלאחר שנדרש ליתן פרטים נוספים, ולאחר עיון באסמכתא שהמציא, אין בתיעוד הרפואי כדי להצביע על ממצאים כלשהם אלא יש בו תלונות סובייקטיביות, שלא אוששו באותה עת. משכך, הגעתי למסקנה, כי לא קיימת ראשית ראייה לנכות הנטענת במועדים סבירים לאחר התאונה, ואין ראשית ראייה לקשר סיבתי בין הממצאים המאוחרים לבין התאונה. לפיכך, אין מקום לשינוי החלטתו של המותב הקודם.

אשר לבקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדי, במקור היה זה התובע שביקש את מינוי המומחה. כעת הבקשה היא מטעם הנתבעת, ותכליתה הנחת חוות דעת לפני בית המשפט בדבר מצבו הרפואי הקודם והמאוחר לתאונת הדרכים של התובע, מצב שלטענת הנתבעת יש לו השלכה משמעותית על הטענות הנוגעות לקשיי תפקוד עקב התאונה.

מובן כי גם לנתבעת הזכות לעתור למינוי מומחים כדי להוכיח את מצבו של התובע מן העבר או לאחר התאונה, ללא קשר לתאונה, ככל שלמצב זה עשויה להיות השלכה של ממש על קביעת מצבו כתוצאה מן התאונה.

עיינתי במסמכים בקשר למצב התובע מן העבר, והגעתי למסקנה כי יש בנסיבות העניין הצדקה למינוי מומחה בתחום האורתופדי, שיחווה דעתו כמקובל הן ביחס למצבו של התובע מן העבר ובהווה, והן ביחס למצבו בעקבות התאונה. הנתבעת תישא בעלות שכר טרחת המומחה בסך 4,000 ₪ +מע"מ.

כתבי מינוי יוצאו בהחלטה נפרדת.

ניתנה היום, ט"ו אב תש"ע, 26 יולי 2010, בהעדר הצדדים.